<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"ט ח"א</h1>
<h2>דף צח:</h2>
המקבל מחבירו לעשות לו בית חתנות לבנו או לעשות קבר לחבירו במקום שנהגו במערה כיצד יעשנו ושיעורו וכן המוכר לו מקום עושה אותו ד' אמות רוחב על שש אורך ודוקא לבית אבל בית קטן סתם עושה לו שש אמות על שמונה ואם אמר בית גדול שמונ' על עשר וטרקלין עשר על עשר ורומו כחצי ארכו וכחצי רחבו ותרבץ אפדני י"ב על י"ב וכתב רב האיי בספר מקח וממכר דהפרש יש בין זה ובין המוכר לחבירו בית בבתיו דהתם לכ"ע כל שיש לו אפילו בית שאין בו אלא ד' אמו' מראהו לו בתר'.
<h2>דף קסז.</h2>
בעל פורע שכר שובר מן האש' וגם הגט פורעו הבעל וחכמים התירו שתפרע הי' שכר הגט כי היכי דלא נשהייה אבל הבעל היה לו לפורעו מן הדין ולוקח פורע שכר שטר מכירה אפילו מוכר שדהו מפני רעתה וכן לוה פורע שטר החוב ואפילו בעסק שנותן לו חצי מלוה וחצי פקדון. יש מפרשים כי הא דאמרינן דבעל פורע שכר השובר דוקא במקום שאין כותבין כתובה וגובה בגט או בעידי מיתה וכן אם מוחלת כתובתה אבל אם כותבי' וצריכין לכתוב שובר איהי דאפסידא אנפשה והיא פורעת שכר השובר. וכן הדין בשובר של הלואה כלומר מחילה שהמלוה פורע השכר דאיהו דאפסיד אנפשי' שאיבד השט' ומיהו בפורע מקצת חובו נראה שלוה פורע אם רוצה מחילה ממה שפורע בתרא. חתן נותן שכר שטרי אירוסין ונשואין אפילו הוא תלמיד חכם והמקבל נותן שכר שטרי אריסות וקבלנו' אפי' שדה בור ושטר שטרי טענתא וכל מעשה בית דין שניה' פורעין השכר ושכר השליח לדעת הדין פורעין שניהם כשטרי טענתא ואין לחלק בתרא.
